Baba Kama
Daf 19b
משנה: שׁוֹר שֶׁל פִּיקֵּחַ שֶׁנָּגַח שׁוֹר שֶׁל חֵרֵשׁ שׁוֹטֶה וְקָטָן חַייָב. שׁוֹר שֶׁל חֵרֵשׁ שׁוֹטֶה וְקָטָן שֶׁנָּגַח לְשׁוֹר שֶׁל פִּיקֵּחַ פָּטוּר. שׁוֹר שֶׁל חֵרֵשׁ שׁוֹטֶה וְקָטָן שֶׁנָּֽגחוּ מַעֲמִידִין לָהֶן אֶפִּיטְרוֹפּוֹס וּמְעִידִין בָּהֶן בִּפְנֵי אֶפִּיטְרוֹפּוֹס. נִתְפַּקַּה הַחֵרֵשׁ נִשְׁתַּפָּה הַשּׁוֹטֶה וְהִגְדִּיל הַקָּטָן חָזַר לְתַמּוּתוֹ דִּבְרֵי רִבִּי מֵאִיר. רִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר הֲרֵי הוּא בְחֶזְקָתוֹ. שּׁוֹר הָאִצְטַדִין אֵינוֹ חַייָב מִיתָה שֶׁנֶּאֱמַר כִּי יִגַּח וְלֹא שֶׁיַּגִּיחוּהוּ אֲחֵרִים.
Traduction
Si le bœuf d’un homme jouissant de ses facultés mentales a frappé celui d’un fou, d’un sourd-muet, ou d’un mineur, le défendeur doit payer le dommage; si le bœuf d’un sourd-muet, d’un fou, ou d’un mineur, a frappé celui d’un individu jouissant de ses facultés mentales, le défendeur est acquitté. Si le bœuf d’un sourd-muet, d’un fou ou d’un mineur, a causé un dommage avec les cornes, le tribunal leur nomme un tuteur epitropo'', auquel les avertissements ont lieu à cet effet (pour déclarer ensuite le bœuf muad). Si après que le bœuf était devenu muad par suite de ces avertissements, le sourd-muet ou le fou a été guéri, ou le mineur est arrivé à sa majorité, le bœuf redevient tam (128)Les avertissements préalables ne s'adressent pas aux nouveaux maîtres.. C’est l’avis de R. Meir. R. Yossé dit: le bœuf reste dans son état présumé (muad). Le bœuf des courses de cirques, stadion, n’est pas condamné à mort, selon ces mots (ibid.): lorsqu’il frappe, non si d’autres l’y incitent.
Pnei Moshe non traduit
מתני' שור חרש שוטה וקטן וכו' פטור. ובגמרא מקשי רישא לסיפא ומפרש רישא בתם ואין מעמידין אפוטרופוס לתם לגבות מגופו ובסיפא דקתני מעמידים להן אפוטרופוס שהוחזקו נגחנים מעמידין להם לשווייה מועד דכי הדר נגח משלם מן העליה:
חזר לתמותו. דקסבר רשות משנה מועד שיצא מרשות זה ונכנס לרשות בעלים אחרים משנה את דין התראתו וחוזר לתמותו:
הרי הוא בחזקתו. שהיה מתחלה דאין רשות משנה והלכה כר' יוסי:
שור האיסטדין. שמיוחד לנגיחות ומלמדין אותו לכך:
משנה: שׁוֹר שֶׁל יִשְׂרָאֵל שֶׁנָּגַח שׁוֹר שֶׁל הֶקְדֵּשׁ וְשֶׁל הֶקְדֵּשׁ שֶׁנָּגַח לְשׁוֹר שֶׁלְּישְׂרָאֵל פָּטוּר שֶׁנֶּאֱמַר שׁוֹר רֵעֵהוּ וְלֹא שׁוֹר הֶקְדֵּשׁ. שׁוֹר שֶׁל יִשְׂרָאֵל שֶׁנָּגַח לְשׁוֹר שֶׁל נָכְרִי פָּטוּר וְשֶׁלַּנָּל נָכְרִי שֶׁנָּגַח לְשׁוֹר שֶׁל יִשְׂרָאֵל בֵּין תָּם בֵּין מוּעָד מְשַׁלֵּם נזֶק שָׁלֵם.
Traduction
Si le bœuf d’un individu a frappé un bœuf consacré au temple, il est acquitté et de même si le bœuf consacré a frappé le bœuf d’un individu, comme il est dit (Ex 21, 35): s’il a frappé le bœuf ''de son prochain'', non du sanctuaire (122)V. (Gitin 5, 1).. Si un bœuf d’un juif a frappé celui d’un païen (en Palestine), le défendeur est acquitté. Si le bœuf d’un païen a frappé celui d’un juif (en Palestine), que le bœuf ait été tam ou muad, le défendeur paie le dommage entier.
Pnei Moshe non traduit
מתני' לשור של כנענים פטור. דרעהו דוקא:
הלכה: שׁוֹר שֶׁלְּפִיקֵּחַ כול'. כֵּינִי מַתְנִיתָא. שׁוֹר שֶׁלְּחֵרֵשׁ שׁוֹר שֶׁלְּשׁוֹטֶה שׁוֹר שֶׁלְּקָטָן.
Traduction
Par l’expression de la Mishna ''un bœuf sourd, etc.'', il faut entendre le bœuf d’un homme sourd(muet, ou d’un fou, ou d’un mineur.
Pnei Moshe non traduit
גמ' כיני מתניתא שור של חרש וכו'. לישנא בעלמא מפרש ומשום דבנוסחת המשנה דהכא כתוב שור חרש שוטה וקטן פירש דהכי מתנינן שור של חרש וכו' דלא תפרש כשור חרש שוטה וקטן הנשנה במתני' בפרק דלקמן:
הלכה: שׁוֹר שֶׁלַּיִשְׂרָאֵל שֶׁנָּגַח לְשׁוֹר שֶׁלַּנָּכְרִי כול'. רַב אָמַר. רָאָה וַיַּתֵּר גּוֹיִם. הִתִּיר מָמוֹנָם שֶׁלַּגּוֹיִם. חִזְקִיָּה אָמַר. הוֹפִיעַ מֵהַר פָּרָן. וְהוֹפִיעַ פָּנִים כְּנֶגֶד אוּמּוֹת הָעוֹלָם. רִבִּי יוֹסֵי בֶּן חֲנִינָה אָמַר. הוֹרִידָן מִנִּכְסֵיהֶן. רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. כְּדִינֵיהֶן. אָמַר רִבִּי לָא. לֹא עַל הָדָא אִיתְאֲמָרַת אֶלָּא בְהָדָא דְתַנֵּי רִבִּי חִייָה. שׁוֹר שֶׁלַּגּוֹי שֶׁנָּגַח שׁוֹר שֶׁלַּגּוֹי אַחֵר חֲבֵירוֹ. אַף עַל פִּי שֶׁקִּיבֵּל עָלָיו לָדוּן כְדִינֵי יִשְׂרָאֵל בֵּין תָּם בֵּין מוּעָד מְשַׁלֵּם נֶזֶק שָׁלֵם. עַל הָדָא אִיתְאֲמָרַת. רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. כְּדִינֵיהֶן.
Traduction
Rav explique le verset (Ha 3, 6): Il regarda et fit tressaillir les nations, en ce sens: Après avoir vu que les païens n’observent pas même les lois naturelles des Noahides, Dieu fit délier (123)Jeu de mots sur la double étymologie possible de la racine YTR, tressaillir, et délier. V. Wayyiqra Rabba, ch. 13. la bourse des païens (les condamnant au paiement entier pour le dommage causé par leur bœuf, même tam). Hiskia explique de même le verset (Dt 33, 2): Il rayonne du haut de la montagne de Paran, dans le sens de tourner un visage mécontent (124)Autre jeu de mots analogue. contre les païens, contempteurs de la justice (et il les punit par cette amende). R. Yossé b. Hanina applique la fin d’un verset précité (de Habacuc) à la diminution de bien des païens. Enfin R. Abahou dit au nom de R. Yohanan: on les traite selon leur propre juridiction (qui ne distingue pas entre le bœuf tam et le muad). Selon R. Ila, cette dernière règle n’a pas été énoncée à ce sujet (ce n’est pas les punir, en les jugeant selon leurs propres lois), mais à propos de l’enseignement suivant de R. Hiya: Si le bœuf d’un païen a frappé le bœuf d’un autre païen son voisin, lors même que le défendeur avait déclaré d’avance vouloir se conformer à la législation juive du pays, il devra payer le dommage entier, soit qu’il s’agisse d’un bœuf tam, soit d’un muad. C’est à ce sujet que la dite règle de R. Abahou est émise.
Pnei Moshe non traduit
גמ' רב אמר ראה ויתר גוים. טעמא דסיפא מפרש ושל כנענים וכו' בין תם בין מועד משלם נזק שלם דאמר קרא ראה ויתר גוים ראה שבע מצות שנצטוו בני נח ולא קיימו והתיר ממונם של כנענים לישראל דאפילו שור תם שלהן שנגח שור של ישראל משלם נזק שלם:
הופיע מהר פארן. שסיבב את התורה לפני הכנענים ולא קבלוה הופיע נגלה פנים כנגדם לחייבן ולהפקיר ממונם:
הורידן מנכסיהן. סיפיה דקרא דחבקוק קדריש ויתפוצצו הררי עד שחו גבעות עולם:
כדיניהן. פסק להן שאין להן הפרש בין תם למועד:
על הדא איתאמרת. בתמיה וכי זה הקנס להן שיהא כדיניהן אלא על הדא איתאמרת כדיניהן דר' יוחנן דתני ר''ח בתוספתא שאם קיבל עליו דין ישראל עושים לזה כדיניהן:
מַעֲשֶׂה שֶׁשִּׁילַּח הַמַּלְכוּת שְׁנֵי איסרטיוטות לִלְמוֹד תּוֹרָה מֵרַבָּן גַּמְלִיאֵל. וְלָֽמְדוּ מִמֶּנּוּ מִקְרָא מִשְׁנָה תַּלְמוּד הֲלָכוֹת וַאֲגָדוֹת. וּבְסוֹף אָֽמְרוּ לוֹ. כָּל תּוֹרַתְכֶם נָאָה וּמְשׁוּבַּחַת חוּץ מִשְּׁנֵי דְבָרִים הַלָּלוּ שֶׁאַתֶּם אוֹמְרִים. בַּת יִשְׂרָאֵל לֹא תְייַלֵּד לַנָּכְרִית אֲבָל נָכְרִית מְייַלֶּדֶת לְבַת יִשְׂרָאֵל. בַּת יִשְׂרָאֵל לֹא תֵנִיק בְּנָהּ שֶׁלַּנָּכְרִית אֲבָל נָכְרִית מֵנִיקָה לְבַת יִשְׂרָאֵל בִּרְשׁוּתָהּ. גְּזֵילוֹ שֶׁלְּיִשְׂרָאֵל אָסוּר וְשֶׁלַּנָּכְרִי מוּתָּר. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה גָּזַר רַבָּן גַּמְלִיאֵל עַל גְּזֵילוֹת נָכְרִי שֶׁיְּהֵא אָסוּר מִפְּנֵי חִילּוּל הָשֵׁם. שׁוֹר שֶׁלְּיִשְׂרָאֵל שֶׁנָּגַח לְשׁוֹר שֶׁלַּנָּכְרִי פָּטוּר כול'. בַּדָּבָר הַזֶּה אֵין אָנוּ מוֹדעִין לַמַּלְכוּת. אֲפִילוּ כֵן לָא מָטוּן לְסוּלָּמֵיהּ דְּצוֹר עַד דְּשָֽׁכְחוֹן כּוּלּוֹ.
Traduction
Le gouvernement (romain) envoya un jour auprès de R. Gamliel deux légionnaires, stratiwtai, pour s’instruire dans toutes les branches de la science sacrée. A la fin, ils lui dirent: ''Toute votre doctrine mérite des éloges, excepté les deux points suivants: 1. Vous défendez aux juives de servir comme sages femmes ou nourrices aux païennes (125)V. J. (Avoda Zara 2, 1)., tandis que vous admettez les païennes à rendre ces services aux femmes juives. 2. Vous interdisez de jouir d’un bien volé à un israélite, et vous permettez la jouissance d’un objet enlevé à un païen''. R. Gamliel ordonna aussitôt qu’il serait défendu dorénavant de garder le produit d’un vol fait à un païen, parce que ce serait une profanation du nom de Dieu (126)''Siffré sur Dt 344; Cf. J; Derenbourg, Essai etc., p. 322.''. Si le bœuf d’un israélite, est-il dit, a frappé le bœuf d’un païen, le propriétaire est dispensé de payer''. A ce sujet, nous n’avons pu donner de raison aux envoyés du gouvernement; mais heureusement avant qu’ils eurent atteint l’échelle de Tyr, ils avaient tout oublié (127)Grâce à cette voie miraculeuse une persécution religieuse a été évitée..
Pnei Moshe non traduit
איסטרטיוטות. פקידי המלך:
בת ישראל. מתני' בפ''ב דע''ז וזה קשה להם:
אין אנו מודיעים. טעמו של דבר:
עד דשכחון כולן. כל מה שלמדו ומן השמים היה זה:
שֶׁאִם יָצָא בַיּוֹם רִאשׁוֹן וְנָגַח שְׁוָורִים. בַּשֵּׁינִי וְנָגַח כְּלָבִים. בַּשְּׁלִישִׁי וְנָגַח חֲזִירִים. עַל יְדֵי ג̇ מִינִין לִג̇ יָמִים מַהוּ שֶׁיֵּעָשֶׂה שׁוֹר מוּעָד. יָצָא בַיּוֹם רִאשׁוֹן וְנָגַח. בַּשֵּׁינִי לֹא יָצָא. בַּשְּׁלִישִׁי יָצָא וְנָגַח וכול'. ייָבֹא כִפְלוּגְתָא דְּרַב אָדָא בַּר אַחֲוָוא וּדְרַב הוּנָא. דְּאִיתְפַּלְּגוֹן. נִידָּה שֶׁבָּֽדְקָה עַצְמָהּ. בַּיּוֹם רִאשׁוֹן בָּֽדְקָה וּמְצָתָהּ טָמֵא. בַּשֵּׁינִי לֹא בָֽדְקָה. בַּשְּׁלִישִׁי בָֽדְקָה וּמְצָתָהּ טָמֵא. רַב אָדָא בַּר אַחֲוָוא בְשֵׁם רַב. נִידָּה וַודַּאי. רַב הוּנָא בְשֵׁם רַב אָמַר. נִדָּה סָפֵק. אָמַר רַב הוּנָא. תַּמָּן הֲוִינָא בְרֵישָׁא וּבְסֵיפָהּ וּבְאֶמְצָעִיתָהּ. אִישְׁתָּאלַת לְרַב וְאָמַר. סָפֵק. אִישְׁתָּאלַת לְרַב וְאָמַר. וַודַּאי. חָזַר וָמַר. סָפֵק. וְרַב 19b אָדָא בַּר אַחֲוָוא לֹא הֲוָה תַמָּן אֶלָּא כַּדָ מַר. וַודַּאי.
Traduction
vide
Pnei Moshe non traduit
שאם יצא ביום הראשון וכו'. בעיא היא בכי האי גוונא מאי וכל הסוגיא כתובה לעיל בפרק ב' הלכה ו' עד הוינן סברין מימר ואדהתם קאי וכו' כדרך הש''ס הזה שהוא מקצר ועיין שם ותמצא מפורש היטב בסייעתא דשמייא:
רַב יִרְמְיָה בְשֵׁם רַב אָמַר. הֲלָכָה כְרִבִּי מֵאִיר בְּתַמָּה וּכְרִבִּי יוּדָה בְּהַוְועֲדָה.
Traduction
vide
הֲוִינָן סָֽבְרִין מֵימַר. מַאי טַעֲמָא דְרִבִּי יוּדָה. מִכֵּיוָן דּוּ חֲמִי לוֹן לְבִישִׁין נְקִיִין עוֹד הוּא מְשַׁנֶּה דַּעְתֵּיהּ.
Traduction
(121)Suit un passage traduit ci-dessus, (2, 6).. Quand à l’avis de R. Juda dans la Mishna (d’exiger un laps de temps ''de 3 Shabats, sans faire de mal''), il a pour motif ceci: de ce que le bœuf voit en ce jour les hommes revêtus de plus beaux habits, il a le sens de la vue troublé (et il frappe; il ne redeviendra donc un tam qu’après le triple retour de cette solennité, en restant calme).
Pnei Moshe non traduit
מאי טעמא דר' יהודה. דבעי חזרה מימי שבתות:
מכיון דחמי לון וכו'. כלומר דמסתמא מה שהוא רגיל לנגוח בשבתות ולא בימות החול הוא מחמת שרואה בני אדם לובשין מלבושי שבת מכובדין ונקיים ואינו רגיל בזה ונעשה משונה מכח זה ומשתגע ונוגח ואם כן אינו חוזר להיות תם לשבתות עד שראינו שחוזר בשלשה שבתות ואינו משתגע עוד:
Baba Kama
Daf 20a
וְהָא תַנִּינָן. שׁוֹר חֵרֵשׁ שׁוֹטֶה וְקָטָן שֶׁנָּֽגחוּ מַעֲמִידִין לָהֶן אֶפִּיטְרוֹפּוֹס וּמְעִידִין לָהֶן בִּפְנֵי אֶפִּיטְרוֹפִּין. עַד כְּדוֹן בְּשֶׁהוּעֲדוּ לִפְנֵי הַבְּעָלִים וּמְסָרוּם לָאֶפִּיטְרוֹפִּין. הוּעֲדוּ לִפְנֵי אֶפִּיטְרוֹפִּין וּמְסָרוּם לַבְּעָלִים מָהוּ. נִישְׁמְעִינָהּ מִן הָדָא. 20a שָׁאֲלוֹ בְּחֶזְקַת שֶׁהוּא תָם וְנִמְצָא מוּעָד הַבְּעָלִים מְשַׁלְּמִין חֲצִי נֶזֶק וְהַשּׁוֹאֵל חֲצִי נֶזֶק. אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר. דְּרִבִּי יוֹסֵי הִיא. דְּרִבִּי יוֹסֵי אָמַר. הֲרֵי הוּא בְחֶזְקָתוֹ. וְאִין כְּרִבִּי יוֹסֵי יְשַׁלֵּם אֶת הַכֹּל. בְּשֶׁשָּׁאֲלוֹ בְּחֶזְקַת שֶׁהוּא תָם. וְאִין בְּשֶׁשָּׁאֲלוֹ בְּחֶזְקַת שֶׁהוּא תָם לֹא יְשַׁלֵּם כְּלוּם. בְּיוֹדֵעַ בּוֹ שֶׁהוּא נָֽגְחָן. הֵמִית בִּפְנֵי הַשּׁוֹאֵל וּמְסָרוֹ לַבְּעָלִים עַד שֶׁלֹּא נִגְמַר דִּינוֹ פָּטוּר. מִשֶּׁנִּגְמַר דִּינוֹ חַייָב. רִבִּי יַעֲקֹב אָמַר. אַף מִשֶּׁנִּגְמַר דִּינוֹ עַד שֶׁלֹּא נִסְקַל פָּטוּר.
Traduction
Pourquoi est-il dit ensuite: ''si le bœuf d’un sourd-muet, ou d’un fou, ou d’un mineur, a causé un dommage, le tribunal leur nomme un tuteur'', tandis qu’auparavant on a dit que ces possesseurs sont acquittés? A ce tuteur, est-il dit, l’avertissement est adressé (pour qu’au cas échéant le bœuf soit déclaré muad, avec obligation de paiement, tandis qu’auparavant il s’agit du tam, sans obligation). Jusque là on sait (par la discussion de la Mishna entre R. Meir et R. Yossé) quelle est la règle lorsque le bœuf a été déclaré muad par devant le tuteur, qui l’a rendu au propriétaire, après disparition de la cause dirimante (il y a discussion alors sur le point de savoir si l’état de 1re présomption persiste ou non); mais si les bœufs ont été déclarés muad chez le propriétaire, puis par lesdites causes ont été livrés à un tuteur et ont causé des dommages, R. Meir n’admet-il pas aussi que la variation de domicile ne modifie pas l’état de l’animal? On peut résoudre ce point à l’aide de ce qu’il est dit (129)Tossefta, ch. 5.: Si un individu emprunte un bœuf dans l’hypothèse de l’avoir tam, et ce bœuf se trouve être muad, lequel cause un dommage chez l’emprunteur, le propriétaire ne paie que la moitié du dommage, et l’autre moitié est à la charge de l’emprunteur (donc, l’avis de R. Meir prédomine, et la variation de domicile modifie l’état présumé du bœuf). —Non, dit R. Eléazar, c’est même conforme à l’avis de R. Yossé, qui dit: le bœuf reste dans on état présumé (aussi le propriétaire complète, par moitié de paiement, ce que paie l’emprunteur). Pourtant l’emprunteur n’est pas tenu de payer seul le tout, parce qu’il a emprunté le bœuf qu’il présumait être tam. Mais s’il a emprunté dans cet état présomptif, il ne devrait rien payer du tout, et pourquoi doit-il la moitié du dommage? On suppose qu’il sait que le bœuf a déjà frappé (et il doit la moitié). On a enseigné (130)Ibid.: Si le bœuf a tué en présence de l’emprunteur, qui le rend aussitôt au propriétaire avant le prononcé du jugement, l’emprunteur sera acquitté; s’il ne l’a restitué qu’après le jugement, il sera tenu de payer; selon R. Jacob, même en ce dernier cas, il échappe à la responsabilité aussi longtemps que le bœuf n’est pas lapidé. – (131)Suit une page traduite en (Gitin 5, 4)..
Pnei Moshe non traduit
והא תנינן. בסיפא שור חרש שוטה וקטן שנגחו מעמידין להן אפוטרופוס. וברישא קתני פטור וקשיא רישא וסיפא אהדדי:
ומעידין להן בפני אפוטרופוס. קתני כלומר דמשני מעידין דייקא שמעידין בהן להשוותן מועדם שאם ינגחו אח''כ משלמין וברישא דתם הוא פטור ואין מעמידין אפוטרופוס לתם:
עד כדון הועדו לפני אפוטרופין ומסרום לבעלים הועדו לפני הבעלים ומסרום לאפוטרופין מהו. ובספרי הדפוס נתחלפו השיטות וטעות דמוכח הוא. עד כאן לא שמענו ממתני' פלוגתא דר''מ ור' יוסי אלא כשנעשו מועדין ברשות האפוטרופין. והחזירום לבעלים כדקתני נתפקח החרש וכו' דפליגי אם הוא בחזקתו או לא ואיכא למימר דבהא קסבר ר' מאיר דהעדתו ברשות אחרים לאו כלום הוא:
הועדו לפני הבעלים. אבל הועדו ברשות הבעלים ומסרום ברשות אחרים ונגחו מהו מי פליג ר''מ אפילו בכה''ג או דילמא הואיל וברשות הבעלים נעשה מועד מודה ר''מ בזה דאין רשות אחרת משנה:
נישמעינה מן הדא. ברייתא דתני בתוספתא פ''ה. שאלו בחזקת שהוא תם. וקס''ד דלא ידע מכלום ובחזקת תם דקאמר שלא ידע שהוא מועד:
ונמצא מועד. והזיק בבית השואל וקתני דמשלם חצי נזק אלמא רשות אחרת משנה אפי' הועד בבית הבעלים וקס''ד דרבי מאיר היא וכדלקמיה:
דרבי יוסי היא. דקסבר אפילו נעשה מועד ברשות אחרת אין רשות הבעלי' משנה ולעולם הרי הוא בחזקתו וכ''ש בהאי גוונא ולפיכך הבעלי' משלמין ח''נ לתשלום נ''ש כמו שהוא בחזקתו וכדמסיק:
ואי כר' יוסי ישלם את הכל. השואל ישלם נ''ש שהרי מסתמא נתפרסם שהועד בב''ד ובחזקת מועד הוא ובשלמא לר''מ שפיר דרשות משנה והילכך השואל משלם ח''נ ובעלים דמשלמו ח''נ השני משום דעכ''פ צריך להשלים לזה נזקי תשלומין דמועד אבל לר' יוסי הרי בחזקתו הוא בבית השואל:
בששאלו בחזקת שהוא תם. שידע מתמותו ולא ידע מזה שנעשה מועד בב''ד ולא קיבל עליו שמירת מועד:
ואין בששאלו בחזקת שהוא תם. וכלומר השתא טפי קשיא דבשלמא מעיקרא ס''ד דלאו בדעת השואל תליא אלא ברשות משנה וכדאמרן אבל השתא דאוקימתא כר' יוסי ומטעמא דידע ביה דתם הוא אדרבא איפכא מסתברא דאי ידע ביה ולא ידע אלא מתמותו א''כ לא ישלם כלום דיכול לומר אילו הייתי יודע שהוא מועד לא הייתי מקבל שמירתו עלי:
ביודע בו שהוא נגחן. כלומר סוף סוף ידע בו שהוא נגחן מנגיחת תם ומח''נ לא מיפטר דהא על כל פנים נטירותא דתם קביל עליה:
תני. בתוספתא שם:
עד שלא נגמר דינו. בב''ד מסרו ליד הבעלים ואח''כ נגמר דינו פטור השואל מלשלם לבעלים משום דאומר לו הוה לך לאערוקיה לאגמא:
אף משנגמר דינו. פטור דאומר לו הרי שלך לפניך:
אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. בַּתְּחִילָּה אֵין מְמַנִּין אֶפִּיטְרוֹפִּין עַל מְנָת לַחוֹב לָהֶן אֶלָּא לְזַכּוֹת לָהֶן. וְאִם חָבוּ חָבוּ. רִבִּי יוֹסֵי בֶּן חֲנִינָה אָמַר. בֵּין בַּתְּחִילָּה בֵין בַּסּוֹף אֵין מְמַנִּין אֶפִּיטְרוֹפִּין עַל הַיְּתוֹמִין לֹא לִזְכוּת וְלֹא לְחוֹבָה. מַתְנִיתָא פְלִיגָא עַל רִבִּי יוֹסֵי בֶּן חֲנִינָה. מַעֲמִידִין לָהֶן אֶפִּיטְרוֹפִּין וּמְעִידִין לָהֶן בִּפְנֵי אֶפִּיטְרוֹפִּין. אָמַר לֵיהּ. שַׁנְייָא הִיא בְּשׁוֹר שֶׁלֹּא יֵצֵא וְיַזִּיק.
Traduction
vide
Pnei Moshe non traduit
א''ר יוחנן. גרסינן לה בפרק הנזקין הלכה ד' והכא מקצר הש''ס במקצת:
בתחלה אין ממנין אפוטרופין. לירד לדין בשביל היתומין אם יודעין שלחוב' הוא להן אלא בתחלה ממנין על מנת לזכות להן:
ואם חבו חבו. ואם מחמת טענות האפוטרופין נתחייבו היתומין נתחייבו:
לא לזכות ולא לחובה. כלומר אפילו על מנת לזכות אין ממנין ואם נתחייבו מחמת טענותיהם אין היתומין נפסדין:
מתני' פליגא על דר' יוסי בן חנינה. דקתני מעמידין ומעידין בפני האפוטרופוס ואם נתחייבו נתחייבו:
שנייא היא בשור. מפני תקנת העולם תקנו כן שלא יצא ויזיק:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source